רש"י על יהושע ט״ו

« רש"י על יהושע י״ד:ט״ו רש"י על יהושע ט״ז:א׳ »

3 מאמר זהר הרקיע פתח ↗

וברש״י יהושע ט״ו ג׳ ועלה. כאן למדנו שירושלים גבוה מכל ארץ ישראל, ובגמרא קדושין ס״ט ב׳ שבית המקדש גבוה מכל ארץ ישראל וא״י גבוה מכל ארצות, ויליף לה מקראי, אבל לא נזכר שירושלים גבוה מכל א״י, אבל מקורו בזה״ק ויקרא ו׳ א׳, וארץ ישראל עלאה, וירושלים עלאה מכל ישובא.

8 זבחים פתח ↗

סְבוּר לְמִבְנְיֵיהּ בְּעֵין עֵיטָם – דְּמִדְּלֵי; אָמְרִי: נִיתַתֵּי בֵּיהּ קַלִּיל, כְּדִכְתִיב: ״וּבֵין כְּתֵפָיו שָׁכֵן״.

15 תמורה פתח ↗

גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל! אָמַר לָהֶם: ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא״.

18 תמורה פתח ↗

אָמַר רַב יוֹסֵף: דּוֹפִי שֶׁל סְמִיכָה קָתָנֵי. וְהָא יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר גּוּפֵיהּ מִיפְלָיג פְּלִיג בִּסְמִיכָה! כִּי אִיפְּלִיג בַּהּ בְּסוֹף שְׁנֵיהּ, דִּבְצַר לִיבָּא. גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל! אָמַר לָהֶם: ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא״. אָמְרוּ לוֹ לִשְׁמוּאֵל: שְׁאַל! אָמַר לָהֶם: ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״ — שֶׁאֵין הַנָּבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: אַף חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ נִשְׁתַּכְּחָה בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמְרוּ לְפִנְחָס: שְׁאַל! אָמַר לָהֶם: ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא״. אָמְרוּ לוֹ לְאֶלְעָזָר: שְׁאַל! אָמַר לָהֶם: ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״, שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְטַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְגַן עֵדֶן, אָמַר לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ: שְׁאַל מִמֶּנִּי כָּל סְפֵיקוֹת שֶׁיֵּשׁ לָךְ. אָמַר לוֹ: רַבִּי, כְּלוּם הִנַּחְתִּיךָ שָׁעָה אַחַת וְהָלַכְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר? לֹא כָּךְ כָּתַבְתָּ בִּי ״וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל״? מִיָּד תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ, וְנִשְׁתַּכְּחוּ מִמֶּנּוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הֲלָכוֹת, וְנוֹלְדוּ לוֹ שְׁבַע מֵאוֹת סְפֵיקוֹת, וְעָמְדוּ כׇּל יִשְׂרָאֵל לְהׇרְגוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לוֹמַר לָךְ אִי אֶפְשָׁר, לֵךְ וְטוֹרְדֵן בְּמִלְחָמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה׳ וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳״. בְּמַתְנִיתִין תָּנָא: אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת קַלִּין וַחֲמוּרִין, וּגְזֵירוֹת שָׁווֹת, וְדִקְִדּוּקֵי סוֹפְרִים נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: אַף עַל פִּי כֵן הֶחְזִירָן עׇתְנִיאֵל בֶּן קְנַז מִתּוֹךְ פִּלְפּוּלוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּלְכְּדָהּ עׇתְנִיאֵל בֶּן קְנַז אֲחִי כָלֵב וַיִּתֶּן לוֹ אֶת עַכְסָה בִתּוֹ לְאִשָּׁה״. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ ״עַכְסָה״? שֶׁכׇּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ כּוֹעֵס עַל אִשְׁתּוֹ. וַיְהִי בְּבוֹאָה וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר, מַאי ״וַתִּצְנַח״? אָמַר רָבָא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמְרָה לוֹ, מָה חֲמוֹר זֶה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לוֹ מַאֲכָל בַּאֲבוּסוֹ — מִיָּד צוֹעֵק, כָּךְ אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ תְּבוּאָה בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ — מִיָּד צוֹעֶקֶת. וַתֹּאמֶר תְּנָה לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי, בַּיִת שֶׁמְּנוּגָּב מִכׇּל טוֹבָה, ״וְנָתַתָּה לִי גּוּלּוֹת מָיִם״ — אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה בִּלְבַד. ״וַיִּתֶּן לָהּ כָּלֵב אֵת גּוּלּוֹת עִלִּיּוֹת וְאֵת גּוּלּוֹת תַּחְתִּיּוֹת״ — אָמַר לָהּ: מִי שֶׁדָּר עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְזוֹנוֹת?! וְכָלֵב בֶּן קְנַז הוּא? וַהֲלֹא ״כָּלֵב בֶּן יְפוּנֶּה״ הוּא! מַאי ״יְפוּנֶּה״? שֶׁפָּנָה מֵעֲצַת מְרַגְּלִים. וְאַכַּתִּי בֶּן קְנַז הוּא? בֶּן חֶצְרוֹן הוּא, דִּכְתִיב: ״וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה״. אָמַר רָבָא: חוֹרְגֵיהּ דִּקְנַז הוּא. תַּנָּא: הוּא עׇתְנִיאֵל, הוּא יַעְבֵּץ, וּמָה שְׁמוֹ? יְהוּדָה אָחִי שִׁמְעוֹן שְׁמוֹ. ״עׇתְנִיאֵל״ — שֶׁעֲנָאוֹ אֵל, ״יַעְבֵּץ״ — שֶׁיָּעַץ וְרִיבֵּץ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל. וּמְנָלַן שֶׁעֲנָאוֹ אֵל? דִּכְתִיב: ״וַיִּקְרָא יַעְבֵּץ לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי וְהָיְתָה יָדְךָ עִמָּדִי וַעֲשֵׂה מֵרָעָתִי לְבִלְתִּי עׇצְבִּי וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל״. אִם בֵּרַךְ תְּבָרְכֵנִי — בַּתּוֹרָה, ״וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי״ — בְּתַלְמִידִים, ״וְהָיְתָה יָדְךָ עִמָּדִי״ — שֶׁלֹּא יִשְׁתַּכֵּחַ תַּלְמוּדִי מִלִּבִּי, ״וַעֲשֵׂה מֵרָעָתִי״ — שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לִי רֵיעִים כְּמוֹתִי, ״לְבִלְתִּי עׇצְבִּי״ — שֶׁלֹּא יְשַׂגְּבֵנִי יֵצֶר הָרָע מִלִּשְׁנוֹת. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לִנְסִיסִי בִּנְסִיסִי לַשְּׁאוֹל. מִיָּד, ״וַיָּבֵא אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל״. כְּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה׳״. בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּלְמִיד הוֹלֵךְ אֵצֶל רַבּוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: ״לַמְּדֵנִי תּוֹרָה״, אִם מְלַמְּדוֹ — ״מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה׳״, וְאִם לָאו — ״עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עוֹשֵׂה כֻלָּם ה׳״. מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ חָכָם לָזֶה — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ טִיפֵּשׁ, טִיפֵּשׁ לָזֶה — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ חָכָם. זוֹ מִשְׁנַת רַבִּי נָתָן. רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר: ״אִם בָּרֵךְ תְּבָרְכֵנִי״ — בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה, ״וְהִרְבִּיתָ אֶת גְּבוּלִי״ — בְּבָנִים וּבְבָנוֹת, ״וְהָיְתָה יָדְךָ עִמָּדִי״ — בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן, ״וְעָשִׂיתָ מֵרָעָתִי״ — שֶׁלֹּא יְהֵא בִּי מֵיחוֹשׁ רֹאשׁ וּמֵיחוֹשׁ אׇזְנַיִם וּמֵיחוֹשׁ עֵינַיִם, ״לְבִלְתִּי עׇצְבִּי״ — שֶׁלֹּא יְשַׂגְּבֵנִי יֵצֶר הָרָע מִלִּשְׁנוֹת. אִם אַתָּה עוֹשֶׂה כֵּן — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי הוֹלֵךְ בִּנְסִיסִי לַשְּׁאוֹל, ״וַיָּבֵא לוֹ אֱלֹהִים אֵת אֲשֶׁר שָׁאָל״. כְּיוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: ״רָשׁ וְאִישׁ תְּכָכִים נִפְגָּשׁוּ מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה׳״, בְּשָׁעָה שֶׁעָנִי הוֹלֵךְ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת וְאָמַר: פַּרְנְסֵנִי, אִם מְפַרְנְסוֹ — מוּטָב, וְאִם לָאו — ״עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עוֹשֵׂה כֻלָּם ה׳״, מִי שֶׁעֲשָׂאוֹ עָשִׁיר לָזֶה — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָנִי, עָנִי לָזֶה — עוֹשֶׂה אוֹתוֹ עָשִׁיר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מָה מָצִינוּ כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵתוֹת, וְלַד חַטָּאת, וּתְמוּרַת חַטָּאת, וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ, וְחַטָּאת שֶׁכִּפְּרוּ בְּעָלֶיהָ, וְחַטָּאת שֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ. אִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר וְלַד חַטָּאת בְּצִיבּוּר — לְפִי שֶׁאֵין חַטָּאת נְקֵבָה בְּצִיבּוּר, וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר תְּמוּרַת חַטָּאת בְּצִיבּוּר — לְפִי שֶׁאֵין צִיבּוּר עוֹשִׂין תְּמוּרָה, וְאִי אַתָּה יָכוֹל לוֹמַר חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ בְּצִיבּוּר — לְפִי שֶׁאֵין הַצִּיבּוּר מֵתִים. שֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלֶיהָ, וְשֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ — לֹא מָצִינוּ. יָכוֹל יְהוּ נוֹהֲגוֹת בֵּין בְּיָחִיד בֵּין בְּצִיבּוּר? אָמַרְתָּ: יִלְמַד אָדָם סָתוּם מִמְּפוֹרָשׁ, מָה מְפוֹרָשׁ בְּיָחִיד וְלֹא בְּצִבּוּר, אַף בְּשֶׁכִּיפְּרוּ בְּעָלֶיהָ וְשֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ בְּיָחִיד דְּבָרִים אֲמוּרִים וְלֹא בְּצִיבּוּר.

19 מעבור הארץ; יהושע פתח ↗

בענוותו היתרה ידע יהושע את מגבלותיו כמנהיג מבית יוסף, ולא כלא את כוחותיהם הפורצים של בני יהודה. ואם כי כבר זקן היה וחדל ממלחמות, הוא התאים ל"מלכות" בדורו, כי ידע ללכת לפי רוחו של כל אחד ואחד. לרוחו של כלב, לרוחם של בני יוסף, לרוחן של בנות צלופחד, ולרוחם של שנים וחצי השבטים שהיו פמליא שלו. לעומתו כלב, למרות יכלתו להנהיג את בני שבטו לקרב, לנצח את יושבי חברון ולהשמיד שם את ילידי הענק, לא הבין אפילו לרוחה של בתו: הוא נתן לה את ארץ הנגב גם בנחלתה הגיאוגרפית וגם "בית מנוגב מכל טוב, אדם שאין בו אלא תורה"6רש"י יהושע טו יט. ועד שהרכינה עצמה ליפול לרגליו7רש"י שם יח., הוא לא היה די רגיש להבין את מצוקתה. מובן, שהוא לא היה מתאים להחליף את יהושע בהנהגה.

63 חזקוני פתח ↗

לא תוכל פרש״‎י רבי יהושע בן קרחה אומר יכול אתה אבל אינך רשאי כיוצא בו ואת היבוסי וגו׳‎ לפי שכרת להם אברהם ברית כשלקח מהם מערת המכפלה לא יבוסים היו אלא חתים היו אלא על שם העיר ששמה יבוס, כך מפורש בפרקי דר׳‎ אליעזר. ומה שפרש״‎י בספר שמואל ואת היבוסי מזרעו של אבימלך היו היינו דלא כרבי יהושע, ואף כי כתוב אם תשקור לי ולניני ולנכדי וכבר עברו אותן דורות בימי דוד מ״‎מ רואין היו השבועה כתובה על הפסחים וסבורין שעדיין השבועה קיימת.

1 אֶל גְּבוּל אֱדוֹם סָמוּךְ לְמֶצֶר אֱדוֹם.

2 נֶגְבָּה בִּתְחוּם מֶצֶר דְּרוֹמִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

3 מִקְצֵה תֵימָן בְּסוֹף כָּל הַמֶּצֶר.

4 וַיְהִי לָהֶם גְּבוּל מֶצֶר דְּרוֹמִי שֶׁל יְהוּדָה.

5 מִקְצֵה יַם הַמֶּלַח הוּא מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּ'אֵלֶּה מַסְעֵי' במדבר לד ג.

6 מִן הַלָּשֹׁן שֶׁל יָם.

7 וְיָצָא אֶל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְאֵינוֹ אוֹמֵר 'וְיָצָא וְנָסַב וְתָאַר', אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁחוּט שֶׁל גְּבוּל בּוֹלֵט אֶל הַחוּץ, אוֹ כּוֹנֵס לְצַד פְּנִים שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵךְ מְכֻוָּון, וְכָאן הוּא בּוֹלֵט אֶל הַחוּץ וּבָא מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים בַּדָּרוֹם שֶׁל מַעֲלֵה עַקְרַבִּים, נִמְצָא שֶׁמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים לִפְנִים מִן הַחוּט, וְעָבַר וּבָא לוֹ אֶל הַמַּעֲרָב.

8 צִנָה לְצִן, וְכָל תֵּיבָה שֶׁצְּרִיכָה לַמֶ"ד בִּתְחִלָּתָהּ הִטִּיל לָהּ הֵ"א בְּסוֹפָהּ.

9 וְעָלָה כָּל מַה שֶּׁהוּא עוֹלֶה מִן הַמִּזְרָח, לְצַד יְרוּשָׁלַיִם הוּא עוֹלֶה, וּמִיְּרוּשָׁלַיִם וָהָלְאָה הוּא יוֹרֵד. כָּאן לָמַדְנוּ שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם גְּבוֹהָה מִכָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וִירוּשָׁלַיִם אֵינָהּ נִזְכֶּרֶת בְּמֶצֶר זֶה, שֶׁבְּמֶצֶר צְפוֹנִית שֶׁל יְהוּדָה הָיְתָה, כְּמוֹ שֶׁאָמוּר בָּעִנְיָן.

10 וְעָלָה מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ הַחוּט הוֹלֵךְ לִדְרוֹמָהּ שֶׁל קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ, נִמְצֵאת קָדֵשׁ לִפְנִים מִן הַחוּט.

11 וְעָבַר חֶצְרוֹן לְצַד הַמַּעֲרָב הוּא מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ, עַד: וְהָיוּ תֹּצְאֹתָיו הַיָּמָּה.

12 תֹּצְאוֹת סוֹפוֹ שֶׁל מֶצֶר אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל, שֶׁהוּא מֶצֶר מַעֲרָבִי לְכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא גְּבוּל יְהוּדָה מַחֲזִיק כָּל אָרְכָּהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, וְעוֹמֵד בִּדְרוֹמָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

13 וּגְבוּל קֵדְמָה חוּט הַמָּתוּחַ לְמֶצֶר מִזְרָחִי שֶׁל יְהוּדָה.

14 יַם הַמֶּלַח שֶׁהוּא מִקְצוֹעַ דְּרוֹמִית מִזְרָחִית לָאָרֶץ בְּ'אֵלֶּה מַסְעֵי' במדבר שם.

15 עַד קְצֵה הַיַּרְדֵּן רָחְבּוֹ שֶׁל גְּבוּל יְהוּדָה אֵינוֹ אֶלָּא כְּנֶגֶד יָם הַמֶּלַח, עַד מָקוֹם שֶׁהַיַּרְדֵּן נוֹפֵל בְּיַם הַמֶּלַח, שֶׁהַיַּרְדֵּן אַף הוּא בְּמֶצֶר מִזְרָח שֶׁל אֶרֶץ כְּנָעַן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּ'אֵלֶּה מַסְעֵי' בְּמֶצֶר מִזְרָחִי שם לד יב: וְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח, שֶׁהוּא בְּמִקְצוֹעַ.

16 וּגְבוּל לִפְאַת צָפוֹנָה חוּט מֶצֶר הַמָּתוּחַ לְמֶצֶר צָפוֹן מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב, מִלְּשׁוֹן יַם הַמֶּלַח מִמָּקוֹם שֶׁהַיַּרְדֵּן נוֹפֵל בּוֹ, שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁשָּׁם כָּלָה רוֹחַב גְּבוּל מֶצֶר הַמִּזְרָחִי וְעָלָה לְצַד הַמַּעֲרָב בֵּית חָגְלָה, וְעָבַר הַחוּט מִצָּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה, נִמְצָא בֵּית הָעֲרָבָה בְּתוֹךְ גְּבוּל יְהוּדָה לִפְנִים מִן הַחוּט.

17 וְעָלָה הַגְּבוּל אֶבֶן בֹּהַן כָּל מַה שֶּׁהוֹלֵךְ עַד יְרוּשָׁלַיִם הוּא עוֹלֶה.

18 וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר שֶׁהָיָה עֵמֶק עָכוֹר בֵּין אֶבֶן בֹּהַן לַדְּבִיר.

19 וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל וּכְשֶׁמַּגִּיעַ כְּנֶגֶד הַגִּלְגָּל, מַרְחִיב הַגְּבוּל וְיוֹצֵא חוּט הַמֶּצֶר לְצַד הַצָּפוֹן אֶל הַגִּלְגָּל, אֲשֶׁר הוּא נוֹכַח מַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר הַמַּעֲלֶה בִּדְרוֹם הַנַּחַל, נִמְצָא הַנַּחַל חוּץ מִן הַחוּט שֶׁלֹּא בִּגְבוּל יְהוּדָה.

20 מִנֶּגֶב לַנַּחַל עֵמֶק וּמִדְרוֹן הָיָה בְּלֹא מַיִם.

21 אֶל עֵין רֹגֵל מַעְיַן הַכּוֹבְסִים, תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: עֵין קַצְרָא, וְקוֹרֵא אֶת הַכּוֹבֵס רוֹגֵל, עַל שֵׁם שֶׁבּוֹעֵט אֶת בִּגְדֵי הַצֶּמֶר בְּרַגְלָיו, פולוש בְּלַעַ"ז דוֹרֵךְ־בְרַגְלָיו.

22 וְעָלָה וְגו' גֵּי בֶן הִנֹּם עוֹדֶנּוּ עוֹלֶה מְעַט עַד עֵין עֵיטָם וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הוּא יוֹרֵד, וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בִּשְׁחִיטַת קָדָשִׁים זבחים נד ב: סָבוּר לְמִבְנָיְיהוּ בְּעֵין עֵיטָם שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ מִירוּשָׁלַיִם מְעַט.

23 אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב נִמְצֵאת יְרוּשָׁלַיִם חוּץ מִן הַחוּט וְאֵינָהּ בִּגְבוּל יְהוּדָה אֶלָּא בִּגְבוּל בִּנְיָמִין שֶׁהוּא בִּצְפוֹנוֹ שֶׁל יְהוּדָה.

24 וְתָאַר לְשׁוֹן וְנָסַב בְּעוֹגֶל, כְּמוֹ ישעיהו מד יג: וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ, וְיוֹנָתָן תִּירְגֵּם אֶת כֻּלָּם 'וְיִסְחֹר'.

25 וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן הַחוּט יוֹצֵא לְצַד הַצָּפוֹן, וְהַגְּבוּל הִרְחִיב עַד עָרֵי הַר עֶפְרוֹן.

26 וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה אֵין זֶה לְצַד הַמַּעֲרָב, אֶלָּא הַבְּלִיטָה לְצַד צָפוֹן.

27 וְנָסַב הַגְּבוּל מִבַּעֲלָה יָמָּה עַכְשָׁיו חוֹזֵר לְמִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן, מִן הַמִּזְרָח לַמַּעֲרָב.

28 אֶל כֶּתֶף הַר יְעָרִים מִצָּפוֹנָה שֶׁהָיָה הַחוּט בִּצְפוֹנָהּ שֶׁל הַר יְעָרִים, נִמְצָא הַר יְעָרִים בְּתוֹךְ גְּבוּל יְהוּדָה לִפְנִים מִן הַחוּט.

29 וְהָיוּ תֹּצְאוֹת הַגְּבוּל סוֹף הַמֶּצֶר.

30 יָמָּה אֶל יָם הַגָּדוֹל שֶׁהוּא מִצַּד מַעֲרָבִי.

31 אֶל פִּי ה' לִיהוֹשֻׁעַ כְּמָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיהוֹשֻׁעַ.

32 וַיֹרֶשׁ מִשָּׁם כָּלֵב לְאַחַר מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ, כִּי עֲדַיִין בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ לֹא נִלְכְּדָה חֶבְרוֹן, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּסֵפֶר שׁוֹפְטִים א כ, וְלֹא נִכְתְּבָה כָּאן אֶלָּא מִפְּנֵי הַחֲלֻקָּה.

33 קִרְיַת סֵפֶר רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ תמורה טז א: אֵלּוּ הֲלָכוֹת שֶׁנִּשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל משֶׁה שֶׁהֶחֱזִיר עָתְנִיאֵל בֵּן קְנַז מִפִּלְפּוּלוֹ.

34 אֲחִי כָלֵב מֵאִמּוֹ.

35 וַתִּצְנַח תַּרְגּוּם: וְאִתְרְכִינַת, הִטְּתָה עַצְמָהּ לִיפּוֹל בְּרַגְלָיו.

36 תְּנָה לִי בְרָכָה פַּרְנָסָה.

37 אֶרֶץ הַנֶּגֶב חֲרֵבָה, כְּמוֹ בראשית ח יג: חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה, וּמְתַרְגֵּם: נְגִיבוּ, שייקא בְּלַעַ"ז יְבֵשָׁה, בַּיִת מְנֻגָּב מִכָּל טוּב, אָדָם שֶׁאֵין בּוֹ אֶלָּא תּוֹרָה.

38 נְתַתָּנִי נָתַתָּ לִי, כְּמוֹ שם לז ד: דַּבְּרוֹ לְשָׁלוֹם—דַּבֵּר אֵלָיו; ירמיהו י כ: בָּנַי יְצָאֻנִי—יָצְאוּ מִמֶּנִּי; מלכים א יט כא: בִשְּׁלָם־בִּשֵּׁל לָהֶם.

39 גֻּלּוֹת מַעְיָנוֹת.

40 וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְּנֵי יְהוּדָה בִּגְבוּל מַטֵּה יְהוּדָה, הוּא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ גיטין ז א: לֹא מָנָה יְהוֹשֻׁעַ אֶלָּא עֲיָירוֹת הָעוֹמְדוֹת עַל הַגְּבוּלִים.

41 כָּל עָרִים עֶשְׂרִים וָתֵשַׁע וּבִפְרָטָן אַתָּה מוֹצֵא שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה, אֶלָּא אֵלֶּה הַיְּתֵרוֹת נָטְלוּ בְּנֵי שִׁמְעוֹן מֵחֶבֶל בְּנֵי יְהוּדָה, וְנִזְכָּרוֹת הֵם בְּנַחֲלַת שִׁמְעוֹן: בְּאֵר שֶׁבַע, וּמוֹלָדָה, חֲצַר שׁוּעָל, וָעָצֶם, וְאֶלְתּוֹלַד, וְחָרְמָה, וְצִקְלַג, וְעַיִן וְרִמּוֹן הֲרֵי תֵּשַׁע הַיְּתֵרוֹת הַמְּנוּיוֹת כָּאן.

42 עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וּבִפְרָטָן חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה; אוֹמֵר אֲנִי, תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם אֶחָד הוּא, וְזֶה פֵּירוּשׁוֹ: תַּפּוּחַ וְהָעַיִן שֶׁלּוֹ, הוּא עֵין תַּפּוּחַ הָאָמוּר בְּנַחֲלַת מְנַשֶּׁה: אֶל יוֹשְׁבֵי עֵין תַּפּוּחַ.

43 וְהַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל נִסִּין שֶׁבַּיָּם שֶׁקּוֹרִין אישלי"ש בְּלַעַ"ז אִיֵי הַיָם.

44 לֹא יָכְלוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהוֹרִישָׁם שָׁנִינוּ בְּסִפְרֵי: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: יְכוֹלִין הָיוּ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רַשָּׁאִין מֵחֲמַת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע אַבְרָהָם לַאֲבִימֶלֶךְ, וִיבוּסִי זֶה לֹא עַל שֵׁם הָאוּמָּה הָיָה, אֶלָּא מִגְדַּל דָּוִד שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם וּשְׁמוֹ יְבוּס, וּבְנֵי אוֹתוֹ מָחוֹז מִפְּלִשְׁתִּים הָיוּ, וּכְשֶׁכָּבְשׁוּ בְּנֵי יְהוּדָה אֶת יְרוּשָׁלַיִם לֹא הוֹרִישׁוּ אֶת בְּנֵי אוֹתוֹ מָחוֹז.

63 ברית משה פתח ↗

ובמהר"ם שיק ז"ל מצוה צ"ג ראיתי שהקשה דלדעת האומרים דבכל העכו"ם אית בהו לאו דלא תכרות א"כ איך כרת אאע"ה ברית עם אבימלך הא קיים כל התורה כדאי' יומא דף כ"א וסוף קידושין ואפילו שנא' שידע שאבימלך אין עובד ע"ז אבל היאך כרת ברית לנינו ולנכדו הרי לא ידע אם לא יעבדו ע"ז ותו הקשה דהיאך מהני הכריתת ברית של אאע"ה על יוצאי חלציו כדאיתא בספרי מובא ברש"י יהושע ט"ו על הפסוק ואת היבוסי וגו' הא הריב"ש סי' שצ"ט ל"כ אלא שקבלות וגזירות או שבועות רבים מחויבים יוצאי חלציו לשמור אבל שבועת יחיד קיי"ל בהג"ה חו"מ סי' ר"ט ס"ד דאין יו"ח מחויבים לשמור עי"ש שהניח הכל בצ"ע, ולי"נ בס"ד על הקושיא הראשונה דלפי שיטת הראב"ד הנ"ל דבשאר עכו"ם כשקבלו הז' מצות שדי לכרות עמהם ברית י"ל דגם אבימלך קבל עליו הז' מצות וגם על נינו ונכדו היתה הכריתת ברית ע"ת כשיקבלו הז' מצות, או י"ל כיון דלא אסרה התורה כריתת ברית אלא משעת מ"ת א"כ לא היו העכו"ם של קודם מ"ת בכלל אזהרת כריתת ברית כמובן, ועל הקושיא השניה י"ל כמ"ש הגמ' תענית ט' ע"א שאני משה כיון דלרבים הוא בעי כרבים דמי ובגליון הש"ס הגירסא שאני משה כיון דאלים זכותו כרבים דמי ועל אאע"ה י"ל ג"כ כן כמובן. ולהלכה במל"ת זו כיון דרבינו כתב בפי' דלא קאי רק על ז' עממים וכן סברו הרמב"ם בסה"מ החינוך הזוה"ר והתוס' יבמות בתירוצו הב' הנ"ל וגם מהש"ע יו"ד סי' קנ"א ס"ו יש להוכיח דס"כ מדכ' היו ישראל שוכנים בין העכו"ם וכרתו להם ברית כו' דלכאורה היכי כרתו להם ברית אעכ"מ דדוקא על ז' עממים קאי הלאו זה ואף שיש לדחות שהמחבר איירי בגוונא דשרי דהיינו כשקבלו הז' מצות וגם קצת הוכחה יש לכאורה לזה כיון דלשון המחבר ממש כלשון הרמב"ם בחיבורו כנ"ל ובהרמב"ם עכצ"ל כן כיון דסובר בחיבורו דעל כל העכו"ם קאי לאו זה אבל כיון דהמחבר כתב סתם וכרתו להם ברית ול"כ דאיירי בגוונא דשרי מסתבר טפי למימר דסובר כרבינו, וכן פסק הדבר המלך שער ב' פמ"ה וז"ל מצוה זו היא רק לז' עממים שהם העובדים ע"ז אבל לכל אומות העולם מבואר בש"ס מפרנסין עניי האומות עם עניי ישראל ואדרבא להיות עמהם תמיד בקשר אהבה וב"ה וב"ש הנותן אותנו לחן בעיניהם ואף בגולה לא עזב חסדו מאתנו והם מטיבין עמנו שורת הדין להחזיק להם טובה כמו שמצאנו שהקב"ה צוונו שלא לרחק מצרים יען כי היו לנו אכסניא בשעת הדחק עכ"ל:

« רש"י על יהושע י״ד:ט״ו רש"י על יהושע ט״ז:א׳ »